אישה או גבר אשר הוטרדו מינית במסגרת מקום עבודתם, יכולים להגיש תביעה אזרחית נגד המטריד ולדרוש פיצויים גם ללא הוכחת נזק וגם מבלי להגיש תלונה במשטרה.
החוק למניעת הטרדה מינית מגדיר את הגבולות שבין התנהגות הולמת לבין הטרדה ומציב כללים ברורים למען ההגנה על כבודם ופרטיותם של העובדים ושמירה על סביבת עבודה ראויה.
זה לא משנה אם מדובר במקום עבודה פרטי או ציבורי, או אם מדובר בעסק קטן או חברה בע"מ. הטרדה מינית אסורה בכל מקום ובמאמר זה אתייחס לאיסור הקבוע בחוק והמתייחס להטרדה מינית במקום העבודה.
הטרדה מינית מוגדרת כמצב שבו אדם אחד מתייחס לאחר באופן מיני שאינו לרוחו של הנפגע. הפגיעה יכולה לבוא לידי ביטוי הן במעשים ובמגע פיזי והן במילים, כמו: הצעות בעלות אופי מיני, הערות מבזות ומשפילות על רקע נטייה מינית, שליחת הודעות בעלות תוכן מיני וכדומה. החוק מגדיר הטרדה מינית גם במצבים שבהם מדובר בהטרדה מילולית בלבד.
במקרים רבים עובדים לא מודעים לעובדה כי מדובר בהטרדה מינית שמעוגנת בחוק.
כאשר מדובר בהטרדה היוצרת סביבת עבודה עוינת, הטרדה המעכירה את האווירה ומפריעה לתפקוד תקין במהלך שגרת היום, בשל הערות על רקע מיני באופן כללי או הצגת תוכן מיני כגון סרטונים, תמונות, עיתונים ועוד.
הטרדה מינית גם כאשר העובד/ת לא הביע/ה התנגדות-
במקרים שבהם ההטרדה נעשית תוך ניצול יחסי מרות, יחשבו ההתנהגויות להטרדה מינית גם כאשר העובד או העובדת אינם מביעים כל התנגדות למעשים וגם בזמן שלכאורה מדובר בחיזור לגיטימי. זאת בשל הקושי של עובדים להביע אי הסכמה למעשיו של אדם שלו הם כפופים, מחשש שיופעלו נגדם סנקציות כמו הפחתה בשכר או פגיעה בסמכויות/במעמד או בפיטורין.
התנכלות אסורה במקום עבודה-
החוק אוסר על התנכלות במקומות עבודה, למשל- פיטורין בשל הצעות מגונות שהעובדת סירבה להיענות להן, עיכוב קידומה של עובדת המסרבת להצעות מיניות, או הרעה בתנאים ופיטורין לאחר הגשת תלונה על הטרדה.
החוק מטיל אחריות גם על המעסיק-
גם כשהמטריד הוא אחד מהעובדים ולא המעסיק עצמו, החוק קובע שיש למעסיק אחריות על סביבת עבודה ראויה לכלל העובדים.
חובת המעסיק למנוע כל הטרדה מינית במקום העבודה- המעסיק חייב לפרסם תקנון נגד הטרדה מינית ולקיים הסברה לעובדים בנושא חשוב זה.
בזמן שאחד/אחת העובדים מתלוננים שהוטרדו מינית, על המעסיק החובה (בחוק), לטפל בתלונה לא דיחוי , לעשות את מירב המאמצים כדי למנוע את חזרתן של ההטרדות ולמצוא דרך לתקן את הפגיעה שנגרמה למתלוננים עקב הטרדה או התנכלות.
אדם שהוטרד מינית במקום עבודתו יכול לנקוט בשלוש פעולות: הגשת תלונה במקום העבודה, הגשת תלונה במשטרה והגשת תביעה אזרחית לבית הדין לעבודה נגד המטריד ובמסגרתה ניתן להטיל חבות כספית גם על המעסיק.
הגשת התביעה לפיצוי כספי לא חייבת להתחיל בפניה למשטרה.
החוק למניעת הטרדה מינית קובע כי בית המשפט יכול לפסוק פיצויים, מבלי קשר לגובה הנזק ואין חובה להוכיח שההטרדה גרמה לנזק. מספיק שהנפגע יוכיח כי חווה הטרדה מינית. כאשר מדובר ביחסי עבודה, ניתן להגיש את התביעה לפיצוי כספי, לבית הדין לעבודה ובמסגרתה ניתן לתבוע פיצויים מהמטריד וגם מהמעסיק. בנוסף, ניתן להוסיף לתביעה דרישות לפיצויים בגין נזק נפשי או הפסד השתכרות על פי נסיבות המקרה ומה שמתאים לעובד/ת.
במקרים רבים עובדים שהוטרדו מינית חוששים להגיש תלונה או לפתוח בהליך משפטי. חששות אלה נובעות מפחד, אמפתיה, הדחקה, האשמה עצמית או לחץ חיצוני המופעל על ידי התוקף או גורם מהמשפחה של הנפגע עצמו. במקרים כאלו רצוי ומומלץ לפנות לייעוץ משפטי שכולל ליווי והנחיה לאורך כל ההליך.
במשרדי אני פוגשת עובדות רבות אשר מגיעות למצבים בהם הן נאלצות לעזוב את מקום עבודתן בגלל הטרדה מינית שעברו במהלך העבודה. לעיתים מדובר במעסיק עצמו ולעיתים מדובר בהטרדה שבוצעה על ידי אחד מן העובדים.
עובדות רבות חוששת ש"אף אחד לא יאמין לי" או ש"אין לי מספיק הוכחות". חשוב לי ללוות את הנפגעת ולהסביר לה שהמחוקק קבע שהעובדה שהיא נותרה ללא מקור פרנסה, פגועה ומושפלת, חייבת בפיצוי כספי ראוי ושמדובר בהליך שאינו מסובך ולגמרי אפשרי.
אין סיבה לשתוק, במשרד סיפורי הצלחה רבים שהסתיימו בפיצויים של ממש ובסכומים גבוהים!!!