חוק איסור לשון הרע עוסק בהגנת כבודו של אדם ושמו הטוב באמצעות הטלת איסור על פרסום ביטויים העלולים להשפילו ולבזותו. החוק מגדיר כי פרסום לשון הרע יכול להוות עוולה אזרחית בנזיקין ויכול אף להתגבש לכדי עבירה פלילית. בגין העוולה האזרחית ניתן לקבל פיצויים וסעדים הן לפי החוק עצמו והן לפי פקודת הנזיקין, דינים אלה עורכים איזון בין חופש הביטוי מחד, לבין הזכות לכבוד ולשם טוב מאידך.
פרסום/הפצה או כל התבטאות אחרת, שאיננה אמת, היא הוצאת דיבה. פגיעה מפרסום שכזה, או פוטנציאל הפגיעה של הפרסום, מקנים לנפגע זכות תביעה ובתי המשפט, על הערכאות השונות, רואים לחומרה ופוסקים פיצוי גבוה כאשר מדובר בהוצאת דיבה.