איסור לשון הרע בפסיקה ובמקורות:
על הזכות לשם הטוב נכתב בבג"צ 6126/94 גיורא סנש נ' רשות השידור, פ"ד נג (3) 817,832:
"הגוזל את רכושי עשוי לפצות אותי בממון. הגוזל את שמי הטוב גוזל את טעם קיומי.שמו הטוב של אדם קובע את ההתייחסות שלו לעצמו ואת ההתייחסות של חבריו אליו, הוא קובע את יחס החברה אליו".
ניכר כי גם המקורות ייחסו חשיבות לא מבוטלת לאמירותיו של אדם:ספר ויקרא (פרק יט) מצווה עלינו: "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ". חז"ל ייחסו לפסוק זה ולאמירה נוספת בספר דברים כ"ז "אָרוּר מַכֵּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר", את האיסור על עם ישראל על אמירות שהן "לשון הרע". חז"ל כתבו כי לשון הרע משולה להכאת אדם שלא בפניו. ומכאן גם הפירוש הנוסף לביטוי "חיים ומוות ביד הלשון".