הטרדה מינית היא כל התנהגות בעלת אופי מיני שנעשית בניגוד לרצונו של אדם, ויוצרת תחושת פגיעה, ביזוי, השפלה או איום. החוק למניעת הטרדה מינית מגדיר מספר סוגי התנהגות שיכולות להיחשב כהטרדה: סחיטה באיומים הקשורה למעשה מיני. מעשים מגונים, גם ללא מגע פיזי. הצעות מיניות חוזרות, כשהצד השני הבהיר שאינו מעוניין – או כשהן ניתנות תוך ניצול יחסי מרות, תלות או סמכות. התייחסויות חוזרות למיניותו של אדם, בניגוד לרצונו או תוך ניצול יחסי כוח. השפלות או ביזוי על רקע מיני או מגדרי, כולל נטייה מינית. פרסום תמונות, סרטונים או הקלטות בעלות אופי מיני – ללא הסכמה ובאופן שעלול להשפיל או לבזות. החוק מתייחס ברצינות רבה למקרים כאלה – ובמקרים רבים ניתן להגיש תביעה אזרחית או אפילו לפעול במסלול פלילי. אם אתם לא בטוחים אם מה שעברתם נחשב להטרדה – שווה להתייעץ.

בשלב הראשון, חשוב לפנות לעורך דין שמתמחה בהטרדה מינית לקבלת ייעוץ אישי. החוק מאפשר לבחור בין כמה מסלולים: תביעה בבית הדין לעבודה (שכוללת לעיתים גם נושאים מתחום דיני העבודה), תביעה אזרחית לפיצוי כספי – וגם מסלול פלילי, במקרים בהם מדובר בעבירה פלילית לפי החוק. אם המטריד הוא עובד ציבור, ייתכן שהמקרה יתברר גם בהליך משמעתי. כדי לבחור בדרך הנכונה – חשוב לקבל ליווי משפטי מקצועי שמתאים בדיוק למה שעברת.

בגלל פערי הכוחות הטבעיים בין מעסיק לעובד, החוק מחייב את המעסיק לנקוט צעדים אקטיביים כדי למנוע הטרדות מיניות במקום העבודה. הנה עיקרי החובות: מינוי ממונה על הטרדות מיניות – אדם שתפקידו לטפל בתלונות של עובדים בנושא. תקנון למניעת הטרדה מינית – כל מעסיק עם יותר מ־25 עובדים מחויב לפרסם תקנון מסודר שמפרט את הנהלים והדרכים לטיפול במקרים. הנגשת המידע לעובדים – על המעסיק לוודא שכלל העובדים מודעים לתקנון ולזכויותיהם, לפחות אחת לשנה. מעסיק שלא עומד בדרישות אלו – עלול לשאת באחריות משפטית. אם חווית הטרדה מינית במקום העבודה, ייתכן שניתן לתבוע גם את המטריד וגם את המעסיק.